מצרים – Egypt

מצרים היא ארץ הפירמידות, מלכה עתיקה הטומנת בחובה סודות עתיקים של תרבויות נושנות המגוללות על קצה המזלג את הסיפור של האנושות כולה. הפירמידות העתיקות, פסל הספינקס, הערים המרכזיות שהופכות לתיירותיות יותר ויותר מספקות שלל אטרקציות ייחודיות לתייר המערבי שלא מצליח להישאר אדיש אל מול פלא העולם הנקשר הן בהיסטוריה הישראלית, הן במסורת היהודית והן בגלגולה של האנושות כולה.

מצרים – כרטיס ביקור
שם מלא: רפובליקת מצרים הערבית
עיר בירה: קהיר
משטר: רפובליקה בשלטון צבאי
שטח: 1,001,450 קמ"ר
אוכלוסייה: 82,000,000 נפש
שפה רשמית: ערבית
מטבע: לירה מצרית
אקלים: מזג האוויר במצרים חם ויבש לאורך רוב ימות השנה, הטמפרטורות באזוריה החמים של מצרים יכולים להגיע עד לכדי 50 מעלות בצל בשיאה של עונת הקיץ. האקלים המדברי מספק ימים רבים של שמש קופחת ולוהטת גם בימות החורף, אז גם כמות המשקעים נמוכה באופן יחסי. מספר הימים הגשומים במצרים מועט, עם זאת בעונת החורף כיאה לאקלים מדברים הטמפרטורות צונחות במידה ניכרת ולעיתים אף ניתן להרגיש פערים של כ-20 מעלות ויותר בין הטמפרטורות ביום לבין הטמפרטורות בלילה.

מצרים – קצת היסטוריה
ההיסטוריה המצרית היא אולי ההיסטוריה התרבותית הקדומה והמרתקת בעולם. תחילת ההתיישבות התרבותית באזור אגן הנילוס הייתה כבר לפני למעלה מ- 5000 שנה (אזור שנת 3000 לפני הספירה). אז היו שתי ממלכות מצריות שהתיישבות סביב הנילוס ואוחדו לימים למדינת הלאום המצרית הראשונה. לאורך ההיסטוריה המצרית הקדומה שלטו בה כ-30 פרעונים משושלות וממלכות שונות, היא ידעה חילופי משטרים ואימפריות שקמו ונפלו אשר המשותף לכולם היא ההכרה בחשיבותו של הנילוס והדלתא הענקית הנמצאת באזור שפך הנילוס לים התיכון. כבר מימי קדם הכירו בחשיבות הנהר כאמצעי תחבורה מרכזי של צפון יבשת אפריקה ובדלתא כאחד האזורים הפורים ביותר ביבשת. באזור דלתת הנילוס ישבו לאורך השנים חקלאים רבים שגידלו ויצאו את הסחורות החקלאיות המשובחות ביותר באזור, וזאת הודות לאדמת הסחף הפורייה שנסחפה עם זרם הנהר האדיר לכל אורכו.

לאחר שושלות הפרעונים אשר תחת מרותם הוקמו המבנים המרשימים של הפירמידות העתיקות של מצריים, מבני הספינקס ושאר מבנים ארכיטקטוניים שהיו חלק מפלאי העולם העתיק שלהם כאמור גם אנחנו על פי סיפורי התנ"ך וההגדה של פסח אחראיים, נכבשה מהמלכה המצרית על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 300 לפני הספירה. לאחר פירוק האימפריה של אלכסנדר ליורשיו השונים הוקמה במצרים ממלכת בית תלמי ששלטה במקום עד המאה ה-1 לפני הספירה. בשנת 30 לספירה שוב עברה מצרים מיד ליד ונכבשה בידי האימפריה הרומאית, לאחר פיצולה של האימפריה הרומית, השתייכה מצרים לאימפריה הרומאית המזרחית (ביזנטיון) ולימים במאה ה-7 נכבשה בידי השבטים הערבים שהגיעו אליה מחצי האי ערב ומעומק יבשת אפריקה. תהליכי האיסלאמיזציה שעברה מצרים החלו בהדרגה מהמאה ה-7 וממצב שבו רוב תושביה של מצרים היו נוצרים (שהרי הממלכה הייתה בידי האימפריה של הקיסרות הרומית) הפכו רוב תושביה למוסלמים. בין המאות ה-12 ל-16 לספריה נשלטה מצרים בידי ממלכות ממלוכיות שונות ואילו במאה ה-17 נכבשה על ידי האימפריה העותומאנית, שלטון שלא החזיק זמן רב בקנה מידה של ההיסטוריה של מצרים, ולקרת סוף המאה ה-18 שוב עברה הממלכה המחוזרת להיות תחת שלטונו של נפוליון שראה בה נכס אסטרטגי במסגרת מסעות כיבושיו הנרחבים. גם השלטון הצרפתי על המדינה המדברית לא צלח ולאחר כ-3 שנים הוחזר לידיה של האימפריה העות'ומאנית.

את הטלטלה וחילופי השלטון המהירים בין שלטון העות'ומני לצרפתי זיהה גנרל עות'ומאני בשם מוחמד עלי שעלה לשלטון במצרים וייסד בה שלטון אוטונומי שנמשך על ידי שושלתו עד שנות ה-50 של המאה ה-20. במאה ה-19 נחפרה תעלת סואץ שעל אף מעברה בשטחה של מצרים, מצרים לא זכתה לרווחים ממנה, אלא היא הכניסה אותה רק להפסדים, זאת עד להלאמתה בידי הגנרל ג'מאל עבדול נאצר במאה ה-20. בשנת 1922 הכריזה מצרים על עצמאות חלקית והפכה לממלכה עצמאית תחת שלטונו של המלך פארוק. בשנת 1952 התקיימה במצרים מהפכת הקצינים החופשיים ולאחריה עלה לשלטון הגנרל ג'מאל עבדול נאצר ששלט במצרים עד שנות ה-70. לאחר מותו של נאצר עלה לשלטון יורשו אנואר סעדאת שאף חתם עם מדינת ישראל בשנות ה-80 הסכם שלום היסטורי שסלל את הדרך ליחסים דיפלומטיים בין המדינות. לאחר הירצחו של סעדאת זמן קצר לאחר חתימת הסכם השלום עלה לשלטון יורשו מוחמד חוסני מובראכ ששלט ברפובליקה ביד רמה עד חודש פברואר בשנת 2011 אז החלו להתחולל ברחבי מצרים מהומות אלימות שקראו למובראכ לוותר על כס השלטון וזאת בעקבות כישלונות בתחום החברתי והכלכלי של מצרים. עם התגברות מחאות ההמונים נאלץ מובראכ לוותר על כסאו וב-11 לפברואר בשנת 2011 הודיע רשמית שלא ימשיך לקדנציה נוספת של שלטון ושהוא מעביר את סמכויות הנהגת המדינה לצבא.

המשך ההיסטוריה של מצרים אינו ידוע, דפי ההיסטוריה של המדינה נכתבים ממש ברגעים אלו. לא ברור מה יעלה בגורלה של הרפובליקה המצרית, האם תהפך למדינה דמוקרטית? האם בחסות הדמוקרטיה יעלו לשלטון כוחות אסלאמיים קיצוניים שמאיימים להשתלט על הרפובליקה עוד מימי שלטונו של מובראכ ודוכאו עד כה ביד רמה.

מצרים – גיאוגרפיה וסביבה
מצרים היא מדינה עצומה, שטחה נפרש על פני למעלה ממיליון קמ"ר בצפון מזרח יבשת אפריקה. היא גובלת במערב בלוב, בדרום בסודן במזרח במדינת ישראל ובים סוף ובצפון בים התיכון. המדינה ברוב חלקיה מדברית ויבשת מאוד, הטופוגרפיה שלה מישורית ברוב חלקיה. ההרים הגבוהים הספורים של מצרים נמצאים מעבר לתעלת סואץ במדבר סיני. הר סיני הנחשב כשני בגודלו בחצי האי סיני (אחרי הר סנטה קתרינה) הוא ההר שעל פי המסורת היהודית ניתנה בו למשה התורה. פרט לאזורים הרריים אלה, מצרים כאמור מישורית ומדברית ברוב חלקיה. האזור הפורה ביותר של מצריים נמצא לאורכו גדותיו של נהר הנילוס, הוא עורק המים המרכזי של המדינה. אדמת הסחף שנושא איתו הנילוס החוצה חלקים נכבדים מיבשת אפריקה מתנקזת לשמחת המצרים בדלתא ענקית הנפרשת לחופי הים התיכון. אזורים אלה פורים מאוד מבחינה חקלאית ועל כן התפתחו בהם ענפי חקלאות והתיישבות ענפה של תושבים.

חופי הים של מצרים הן לחופיו של הים התיכון בצפונה והן לחופיו של ים סוף במזרח והן נודעים ביופיים הקסום, החופים בעלי החול הלבן משמשים אטרקציות תיירותיות מרכזיות במדינה. תעלת סואץ שנחפרה במאה ה-19 נחשבת לאחד ההישגים החשובים מבחינה תחבורתית של המאות האחרונות באזור המזרח התיכון. מאז הלאמתה של התעלה, המצרים זוכים להכנסות רבות עקב כמות הספינות הרבות החוצות אותה מידי יום ומשלמות למצרים אגרת מעבר.

בעלי החיים הנפוצים ביותר במצרים הם ספינות המדבר- הגמלים. בנוסף להם גם חמורים נפוצים בקרב השבטים הבדואים החיים במדבריות. עם זאת עם תרימו ראשם אל על בתקופת נדידת הציפורים תוכלו לחזות במיליוני ציפורים החולפות במעופן מעל מצריים במהלך מסעות הנדידה שלהם בעולם. ציפורים אלו נוהגות לעיתים לעצור ולקנן במצרים וזאת בעיקר באזורים הפוריים יותר באזור דלתת הנילוס.

מצרים – מה לראות ומה לעשות?

קהיר (Cairo)– עיר הבירה המצרית, היא מרכז החיים והעניין התרבותי של מצרים המודרנית. העיר העצומה מורכבת מעשרות רבות של שכונות ומשלבת חיים של העשירון העליון המצרי החי בבתי פאר, עם שוכנות עוני בהם חיים עניי מצרים בעוני מחפיר. קהיר הייתה ידועה לאורך מאות ואלפי שנים כעיר מרכזית במצרים, גלגוליה של העיר כמעט כמספר גלגולי השלטון במדינה ולפיכך ניתן למצוא בה אזורים עתיקים ושכונות שנבנו לאורך התקופות השונות. לפיכך קהיר היא קפסולת זמן מרתקת ודרכה ניתן ללמוד על סיפורה של מצרים כולה. בקהיר מרוכזים רוב מבני הממשל והמשטר המצריים, ניתן לבקר בה במגוון מוזיאונים המגוללים את סיפורה של מצרים בתקופה השונות, וכיום לאחר מהפכות שנת 2011 גם כיכר תחריר שהייתה לסמל המהפכה הולכת והופכת להיות אתר עליה לרגל בקרב תיירים שבאם לחזות בהיסטוריה המצרית נכתבת בימים אלו.

גיזה (Giza)– גיזה היא ארץ הפירמידות של מצריים. העיר שוכנת לגדות נהר הנילוס מצידו המערבי. רוב התיירים המבקרים במצרים לא מרשים לעצמם לוותר על ביקור בגיזה שכן הביקור בפירמידות הן כנראה אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים ביותר לתיירים במצרים. הפירמידות המרהיבות שנבנו לפני אלפי שנים, על פי המסורת ההיסטורית שלנו על ידי עם ישראל בתקופת עבדותו במרצים, נחשבות עד היום לאחד מ-7 פלאי העולם. אם נאמר את האמת כל סופרלטיב שיסופר על הפירמידות מוצדק, הן מרהיבות באמת! ענקיות בגודלן, מרשימות בעוצמתן והכוח ההיסטורי של אלפי שנים הניבט מהן לא יכולות להשאיר אף תייר אדיש. לצד הפירמידות ניתן לראות שרידים שונים של מקדשים ואתרי פולחן מתקופות קדומות וכמובן פסל הספינקס המפורסם אף הוא זוכה לפופולאריות רבה בקרב תיירים מערביים שלא מוכנים להוריד ממנו את העיניים.

סיני (Sinai)– מדבר סיני הוא ללא ספק אחד מאזורי התיירות המועדפים על ישראלים במצרים, ישראלים רבים "כובשים" את החושות החלומיות של מצרים ונהנים מאווירת השלווה הפסטוראלית של חצי האי הקסום הזה, אם זאת בשנים האחרונות השקט הפסטוראלי של מצרים הופך יותר ויותר להיות שקט מדומה, שבטים בדואים אכזריים שולטים באכזריות על נתיבי הברחת סמים, נשים ואמצעי לחימה ברחבי האי ותאי טרור של ארגון אל קעידה מתפתחים בו בקצב מואץ. חצי האי של השלווה והפסטוראליות הופכים מסוכנים יותר ויותר ועל אף שהדבר לא נראה על פני השטח, ועל אף שישראלים רבים ממשיכים לנסוע לבלות וליהנות ברחבי סיני החשש הוא שמדבור בשקט מדומה ושחצי האי כולו מאיים ביום בהיר אחד להפוך את עורו ולגלות את פניו האמיתיות והאכזריות.

לוקסור (Luxor) – העיר לוקסור נחשבת אף היא לאחד מהיעדים הפופולאריים של מצרים, היא נבנתה על חורבותיה של העיר העתיקה תבי שהייתה אחת הערים הקדושות בימיהם של הפרעונים הקדומים. העיר לוקסור בנויה לתלפיות והמבנים העתיקים שנבנו בה בעיתות קדומות נותרו יציבים ועומדים על תילם עד היום. לוקסור היא אחת הערים היפות ביותר במצרים, לא בכדי היא הפכה ליעד תיירותי מועדף. אלפי תיירים מגיעים אליה מידי יום ולנים במלונות הפאר שבה. בסביבת לוקסור פועלות אף ספינות מלון שהן מלונות פאר צפים של רשתות הילטון ושרתון בהן מתאכסנים שועי עולם המגיעים ללון בעיר הנפלאה. במקום ישנם מקדשים עתיקים של הפרעונים ההיסטוריים המפורסמים של מצרים והיא זוכה ליחס של כבוד הן על ידי המצרים והן על ידי התיירים שמיעים אליה ונותרים נפעמים.

אלכסנדריה (Alexandria) – אלכסנדריה היא אחד מסמליה המרכזיים של התרבות הרומית במצרים. ממלכת מצרים שבעת העתיקה נשלטה בידי אלכסנדר מוקדון ולאחריו אל ידי האימפריה הרומית שמה באותם ימים את מרכזה לחופי הים התיכון בעיר אלכסנדריה שעד אז הייתה בסך הכל כפר דייגים קטן ועלוב, ואילו המצביא המפורסם, אלכסנדר הגדול בחר להקים בה את בירת מצרים בימיו. העיר זכתה לתנופת בניה עצומה ולבולטות תרבותית ניכרת. היא הייתה למרכז לימוד והשכלה חשוב בתחומי הגות שונים ובהם מתמטיקה, פילוסופיה ומדע. אלכסנדריה נותרה עד היום כעיר מרכזית במצרים, לחופי הים התיכון וכיעד תיירותי מועדף זאת בעקבות התגליות הארכיאולוגיות שהתגלו בו מתקופות קדומות ובהם מקדשים, פסלים, מערות קבורה ומבנים עתיקים ששרתו את מצרים של ימי אלכסנדר מוקדון, יורשיו ושל ימי האימפריה הרומית הגדולה.

אסואן (Aswan)– העיר אסואן היא העיר הדרומית ביותר במצרים, היא זוכה לבולטות תיירותי כיום בעיקר הודות לסכר אסואן הענק אשר נבנה בה במאה ה-20 ונחשב לאחד מהמפעלים ההידראוליים המרשימים בעולם. סכר אסואן תוחם את מימי הנילוס לאדם ענק הקרוי אגם נאצר על שם כמאל עבדול נאצר שבימיו נבנה הסכר. המים נופלים בסכר מגובה רב ומשמשים לייצור חשמל באופן הידראולי ומספקים חשמל לחלק נכבד מאוכלוסיית מצרים. מטרת הכר היא למנוע הצפות של הכפרים היושבים על דלתת הנילוס האדירה והמצרים מווסתים את כמויות המים שעוברות בסכר ונופלות בו בכוח רב ומגובה רב על פי גובה המים לאורך נתיב זרימתו של הנילוס. תיירים רבים באים לחזות במפעל הבניה המאוד מרשים הזה, ונהנים גם ממקדשים ומבנים עתיקים שהתגלו באסואן כזכר לתרבות המצרית העתיקה המפוארת שהתקיימה באזור.

מצרים – דברים שחשוב לדעת וכדאי לזכור

וויזות ואשרות כניסה– ישראלים זקוקים לוויזות על מנת להיכנס למצרים, את הוויזות ניתן להנפיק בשגרירות מצריים בישראל בתהליך זול ופשוט יחסית.

סכנות בריאות– מצרים ברוב חלקיה ובערים המרכזיות בפרט אינה מסוכנת מבחינה בריאותית, עם זאת באזור אגן הנילוס חשוב להיזהר מפני מגיפות מחלות המועברות במימי הנילוס. מאוד מומלץ שלא לשחות במימיו של הנילוס ולא להעמיד את המערכת החיסונית שלכם בניסיון.

סכנות ביטחוניות– מצרים אומנם חתומה מזה כמעט 3 עשורים על הסכם שלום עם ישראל, עם זאת פועלים בה תאים טרוריסטיים של ארגונים שונים, ועל כן מומלץ מאוד לפקוח את העיניים ולהיזהר מהחצנת ישראליות באופן פומבי מידי. חצי האי סיני ידוע כיום בפעילות טרור הולכת וגואה בכלל וכנגד ישראלים בפרט, ואף קיימות אזהרות מסע של משרד החוץ הישראלי כנגד ביקור של ישראלים באזור. המהפכות שאירעו במדינה בשנת 2011 הובילו לתקופה של חוסר יציבות מדינית ופוליטית ועל כן מומלץ לוודא שהיציבות שבה למדינה בטרם תצאו לטיול בה, עם זאת ככל שהטיול תיירותי יותר ונותר בלב האזורים התיירותיים והערים המרכזיות יש פחות מקום לדאגה.

שעון: השעה במצריים זה לשעה בישראל

חשמל: 220 וולט

מטבע: לירה מצרית