מומבאי (בומבי), הודו

מומבאי, אחת הערים הגדולות ביותר בעולם, ואחת מסמליה החשובים של הודו היא ללא ספק עיר מרתקת. רבים מקבלים ממנה "הלם הודו" בשל הלכלוך הזוהמה והעוני הקשה השורר ברחובותיה, אך למען האמת, אם עוברים את רגעי ההלם הראשוני מומבאי היא הרבה מעבר לכך. מדובר על עיר מרתקת הטומנת בחובה שילוב מעניין של שנות כיבוש בריטי, מאמצי לאומיות הודית, מבנים אימפריאליסטים הבנויים בסגנון גותי סמל לתקופה הקולוניאליסטית עם מקדשים ומסגדים בעלי אופי הינדי מסורתי. כולם שלובים בחגיגה של תרבות הודית אותנטית.

מומבאי – כרטיס ביקור

שם: מומבאי (בומבי)
 מדינה: הודו
טריטוריה: מאהאראשטרה
שטח: 603 קמ"ר
אוכלוסייה: 13,000,000 בעיר (ובמטרופולין מעל 21 מליון!)
מטבע: רופי
שפות: הידני, אנגלית, מרטהי

מומבאי – מידע כללי
מומבאי היא העיר הגדולה ביותר בהודו (אפילו יותר גדולה מדלהי הבירה). מומבאי נחשבת לעיר השנייה בגודלה בעולם ואוכלוסייתה המונה כ-13 מליון תושבים בעיר ולמעלה מ-21 מליון תושבים במטרופולין המקיף את מרכז העיר עצמה הופכים אותה לאחת הערים הצפופות ביותר בעולם. הצפיפות במומבאי היא כ-22 אלף בני אדם על קילומטר מרובע. כאשר תטיילו במומבאי תוכלי להבחין בצפיפות בנקל, בעיקר עם תגיעו לאזורי השווקים ולרחובות העמוסים שלה בשעות הצהריים.

מומבאי ממוקמת על מספר איים הסמוכים לחוף המערבי של הודו, אך בביקור בעיר לא תבחינו שמדובר באיים מאחר והעיר מחוברת ליבשה על ידי כמות גדולה של גשרים. העיר נחשבת לאזור נמוך וגבוהה הוא כ-8 מטרים בלבד מעל פני הים, החלק הצפוני של העיר מוגבה מעט יותר וכולל גבעות שנישאות לגובה של כ-450 מטרים בנקודה הגבוהה ביותר. מומבאי מהווה את הבירה הכלכלית של הודו והיא מרכזת תחתיה מרכזי כלכלה, מסחר, שווקים, והמוני מקומיים שבאים עם חלום להצליח בעיר הגדולה של הודו. עם כמויות התקוות הגדולות של מומבאי היא גם מהווה את "החלום ושברו" עבור לא מעט הודים שחלמו להצליח בעיר הגדולה וחלומם נגוז, אותם הודים חיים כיום בתנאים של דלות איומה בשכונות הפחונים והעוני של מומבאי, אליהם כתיירים פחות מומלץ להגיע.

השם מומבאי הוא שמה החדש של העיר "בומבי". השם "מומבאי" ניתן לעיר רק בשנת 1996 ומקור השם בשפת המקומיים (המרטהי) כשמה של האלה ההינדית "מומבה". הרצון להתנתק מן השם הישן בומבי, טומן בחובו הרבה מעבר לסתם שינוי שם. את השם בומבי העניקו הבריטים לעיר במאה ה-17 עם העברת השלטון שלהם בה בתקופת האימפריאליזם הבריטי ששלט במומבאי עד המאה ה-20. לאחר עצמאותה של הודו המשיך השם "בומבי" להזכיר למקומיים את שנות האימפריאליזם והכיבוש הקולוניאליסטי של הבריטים, ולכן הוחלט בשנת 1996 לחזור אל המקורות שקדמו לקולוניה הבריטית ולבחור בשם שמקורו בשפת המקום.

מומבאי – קצת היסטוריה:
לא תמיד מומבאי הייתה כרך סואן, בתחילת דרכה יושבו האיים עליהם שוכנת היום מומבאי בידי דייגים וכפריים. במאה ה-16 עם כיבושה של פורטוגל את האזור השליטים הפורטוגזים זיהו את הפוטנציאל שבמקום והקימו בה נקודת שלטון פורטוגזית, אז גם החלו לכנות את האזור בומבאים (Bombaim), זהו אגב הכינוי שנשתרש לעיר מומבאי עד ימינו בפורטוגזית.

לאחר נישואיה של הנסיכה קתרינה מפורטוגל למלך צ'ארלס השני מבריטניה נמסרה השליטה במומבאי לבעלות בריטניה וזאת כחלק מחילופי השטחים שהיו חלק מ"עסקת הנישואין" או ה"נדוניה" בין השניים. לאחר סיפוחם של האיים של מומבאי לקולוניה הבריטית החל להתפתח באזור המסחר והעיר החלה להתפתח ולגדול בזכות הנמל המסחרי שהוקם בה שהפך במהרה להיות אחד הנמלים העסוקים והעמוסים ביותר באזור הודו. ככל שגדלה העיר כך היה צורך לשכן בה יותר אוכלוסייה ולהקים בה יותר מבנים ועל כן מולאו התעלות שהפרידו בין האיים בעפר מה שהפך את מומבאי לבעלת שטח אורבאני יבשתי רצוף.

לאורך המאה ה-19 החלו ממומבאי הקולות לעצמאות של הודו ולהתנתקות מהקולוניה הבריטית. בשנת 1885 נוסד במומבאי (אז בומבי) הקונגרס ההודי הלאומי ולאחר כמחצית מאה של מאבקים בשנת 1947 משהוכרזה עצמאות הודו הפכה מומבאי לאחת הערים המשפיעות ביותר בהודו ולמעיין "בירה שנייה" (שכן הבירה נקבעה כדלהי). בעקבות הלאומיות הרבה במומבאי לא פלא שבשנת 1996 החליטו ראשי העיר להתנתק מן העבר הקולוניאליסטי ולהמיר את שמה של "בומבי" המזכירה את שנות הכיבוש והקולוניאליזם למומבאי שכאמור מחבר אותם יותר למורשת ההינדית המקומית.

מומבאי – מזג האוויר
מומבאי שוכנת כאמור על איים ועל כן מזג האוויר בה מאופיין כאקלים טרופי לח. במומבאי ניתן למצוא לאורך השנה שתי עונות עיקריות: העונה ה"רטובה" (יש יאמרו לחה) והעונה היבשה. העונה הרטובה היא בין החודשים מרץ עד אוקטובר, אז הטמפרטורות במומבאי עולות מעל ה-30 מעלות ואחוזי הלחות גבוהים. שיא העונה הלחה היא בין החודשים יוני עד ספטמבר אז גשמי המונסון יורדים בה כמעט ללא הפסק, מה שהופך חודשים אלו לפחות אידיאלים לטיול. העונה היבשה, בין החודשים נובמבר לפברואר, מאופיינת באחוזי לחות נמוכים יותר ובטמפרטורות נוחות וקרירות יותר. זוהי גם העונה המומלצת יותר לטיול בעיר ולתיירות.

 מומבאי – מה לראות ומה לעשות?
שער הודו (The Gateway Of India)– שער הודו הוא אחד מסמליה המפורסמים ביותר של מומבאי, או אולי מדובר על אחד מסמליה המפורסמים ביותר של בומבי, שכן שער זה קשור אדוקות לעברה הקולוניאליסטי של העיר. העשר נבנה בתקופת השלטון הבריטי על העיר כמבנה קולוניאליסטי שנועד לקדם את פניו של מלך בריטניה שהגיע לבקר בהודו ועגן את ספינתו בנמלה של בומבי. המבנה מתנשא לגובה של 25 מטרים והוא תפארת של בנייה בריטית קולוניאליסטית שנועדה להפגין את הפאר וההדר הבריטים. רבים מהתיירים לא מרשים לעצמם לפספס את האטרקציה של שער הודו, על אף שהרבה אין מה לעשות כאן.

מלון טאג' מאהל (Taj Mahal Hotel)– אחד המלונות המפורסמים ביותר והיוקרתיים ביותר במומבאי. נחשב למלון העשירים של מומבאי וכנראה שעם המזומנים לא שוחים בידיכם לא תלונו בו. עם זאת מומלץ לבקר בקרבת המלון המרשים מאוד (אך כמובן שלא כמו הטאג' מאהל המקורי). מדובר במבנה עצום מימדים השוכן לא הרחק משער הודו ומאזור הנמל. במלון יש גם מתחם ספא יוקרתי שאליו דווקא גם מטיילים "ממוצעים" מגיעים וידם משגת מסאג' או פינוק של ממש. מתחם המלון המרהיב ניזוק קשות מתקפת הטרור והפיגועים בשנת 2008 על מומבאי, ורק בתקופה האחרונה הושלמו בו מלאכת השיפוץ הארוכה.

חוף צ'אופטי (Chowpatty Beach)– קו החוף של מומבאי רצוף בטיילת יפה שנעים לטייל בה וללכת לאורך השקיעה. הטיילת רחבת הידיים שאורכה הוא כ-5 קילומטרים מציעה בילוי נעים לשעות אחה"צ. לאורך הטיילת תוכלו לראות דוכנים רבים של אוכל הודי מקומי אותו כמובן תוכלו לרכוש במחירים זולים מאוד, יש כאן קצת אטרקציות חביבות לילדים, ומעין "מיני לונה פארק" חביב לילדים. תיירים רבים מגיעים לעת ערב לאזור הטיילת וגם "הבריזה" המגיעה מן הים הופכת אותו למומלץ במיוחד בעיקר בימים החמים.

טיול לאי אלפנטה (Elephanta Islands)– אזור האי אלפנטה מרוחק כ-9 קילומטרים מקו החוף ומאזור הנמל של מומבאי. ניתן להגיע אליו בעיקר באמצעות ספינות ומעבורות המציעות טיולים מאורגנים היוצאים לאורך כל שעות היום משער הודו לכיוון האי. ההפלגה למתחם האי אורכת כשעה והסיור באזור הוא כמספר שעות. על האי אלפנטה הוקמו לפני שנים רבות מערכת של מקדשים ומערכות החצובים בסלע המרכיב את האי. המקדשים מרשימים מאוד וגדולים. ראוי ומומלץ במיוחד המקדש המרכזי לאל שיבה הבנוי אף הוא כמקדש החצוב בסלע הבזלת ובמרכזו פסלו של האל שיבה המתנשא לגובה רב. האי כולו מכוסה בצמחייה טרופית של עצי פרי, ואת ההליכה בין המקדשים מלווים כל העת קופים ידידותיים המקפצים להנאתם בין התיירים ומשוואים למעט אוכל (השתדלו לא לגעת בקופים, אינכם יודעים אילו מחלות הם נושאים עימם).

מסגד חאג' עלי (Haj Ali Mosque)– המסגד הוא אחד המבנים הדתיים היפים ביותר הקיימים במומבאי. הוא בנוי על אי המרוחק כמה עשרות מטרים מקו החוף. הייחודיות בביקור במסגד, מעבר למבנה המרהיב עצמו, היא העבודה שניתן להגיע אליו באופן יבשתי רק בשעות השפל, אז נגלה שביל הגישה אליו (הנמצא בקצהו של רחוב Lala Laipat Rai). בשעות הגאות נראה המסגד כמי שנמצא בליבו של הים ולא ניתן להגיע אליו כלל. המסגד מורכב כולו ממערכת של חצרות, מבנים המכוסים כיפות וצריחים. בתוך המסגד נקבר חאג' עלי שנחשב לקדוש מוסלמי שחי בעיר בתקופה בה העיר הייתה תחת שליטה מוסלמית.

המכבסה של מומבאי (Mumbai Dhobi Ghat)– אחת התמונות המוכרות לכולנו מן הספרים המתארים ערים בהודו הם אתרי הכביסה הגדולים, לשם מגיעים כל העיניים על מנת לעשות את הכביסה. מדהים לגלות אבל גם במומבאי שלכאורה נראית כמו עיר מרכזית וגדולה, המוני העניים עדיין מכבסים ביד באתר ה"מכבסה הגדולה" של מומבאי. המחזה מרתק מבחינה אנתרופולוגית אבל שובר את הלב. המוני עיניים מתקבצים כאן לאורך כל שעות היום במעין תעלות בטון בהם זורמים המים ומכבסים את הכבסים שלהם במימי הנהר. היגייני זה כמובן לא, הלכלוך אדיר, והצפיפות קשה. לרוב תיירים משקיפים על הנעשה מרחוק (נקודת תצפית טובה יכולה להיות בסמוך לתחנת הרכבת Mahalaxmi). אזור המכבסה הוא אחד האתרים שיכולים מחד להיות מדהימים עבור מי שרוצה להבחין במומבאי האמיתית, אל יכולים להיות גם חוויה טראומתית החושפת את הפנים היפות פחות של העיר.

שוק העתיקות של מומבאי (Chor Bazaar)– שוק העתיקות של מומבאי הוא אחד מהשווקים הפופולאריים ביותר בעיר המאפשרים למבקר בהם לחוש את האווירה שבמומבאי האמיתית. השוק המכונה בפי המקומיים "שוק הגנבים" אינו מכיל בד"כ גנבים או גניבות (כמובן שמומלץ גם כאן כמו בכל מקום ברחבי העיר להיזהר מכייסים אבל לא באופן מיוחד). השוק מאופיין בעיקר בכל מיני עתיקות, מזכרות, פסלים של קדושים הינדיים ושאר שטויות שקונים כי זה יפה וזול ואחר כך אין באמת מה לעשות איתם. גם אם אתם אינכם בקטע של שופינג חווית הביקור בשוק הגנבים של מומבאי שווה ומהווה חוויה אחרת מחוויית קניות רגילה.

קניון הפוניקס (The Phoneix Mall)– לעומת השווקים המסורתיים הקניון המרכזי של מומבאי מציע לכם חווית קניות בסגנון מערבי לחלוטין. כאן תוכלו לפגוש את עשירי מומבאי (או לפחות את השכבה הבורגנית האמידה יותר). במתחם הקניות עשרות חנויות בגדים, הנעלה, אלקטרוניקה, מזכרות וכל יתר הדברים שתייר מערבי צריך על מנת להרגיש שעשה "שופינג כהלכתו". המחירים כאן סבירים (יחסית למחירים במערב) אבל כמובן שיקרים יותר לרף המחירים המוכר בשווקי הודו.

תחנת הרכבת ויקטוריה (Victoria Station)– אם אתם מתכננים להמשיך בדרככם היבשתית ממומבאי רוב הסיכויים שתדרשו להגיע לתחנת הרכבת ויקטוריה בכל מקרה, אך גם אם לא תהיו חייבים להגיע לכאן לצורכי תחבורה, מומלץ מאוד להגיע לכאן מטעמים תיירותיים. תחנת הרכבת ויקטוריה (על שמה של המלכה הבריטית ויקטוריה כמובן) היא אחת מתחנות הרכבת היפות והגדולות בעולם כולו. הבנה הקולוניאליסטי העצום, סמל לתפארתו של האימפריאליזם הבריטי, נראה למרחוק כארמון או ככנסייה אדירה. קשה להאמין שההיכל העצום הזה מכיל בתוכו תחנת רכבת אדירה ושוקקת העמוסה במיליוני הודים העושים באמצעותה את דרכה מידי יום. ההתמצאות בתחנה יכולה להיות קצת קשה בהתחלה והעומס מאיים, אך לאחר מספר דקות מגלים שבתוך נחילי האדם יש איזשהו מימד מסוים של סדר וארגון.

רובע העוני של דהארבי (Dharavi) – זהו אינו אתר תיירות קלאסי, ואולי לא ניתן לכנות אותו כלל אתר תיירות. רובע דהארבי הוא אחד האזורים הכושלים והעניים ביותר במומבאי. אלו הם פניה המכוערות של מומבאי במלוא מובן המילה. העוני כאן משתולל ברחובות והמראות קשים מנשוא. תיירים רבים ומטיילים מכל העולם נוהרים לאזור זה על מנת לראות את המראות הקשים של מומבאי, את פניה הקשות של הודו כפי שמגולמות בסרטים כמו "נער החידות ממומבאי" ואחרים. המחזות כאן מאוד קשים, ולא מומלץ לרגישים מביניכם לעשות את המסע עד לאזור הזה. יש כאלו שיעדיפו לוותר על החוויה ולהישאר רק עם הצפייה בסרטים (שלרוב נגמרים הרבה יותר טוב מהמציאות הקשה של חיי העוני של מומבאי).